פסק-דין בתיק ב"ל 10675-06-09

1.         מר דוד יוסף (להלן:"התובע"), יליד 1967 במועדים הרלוונטים לתביעה עבד כנהג משאית בחב' שער כימיקלים בע"מ, בהובלת חומרים מסוכנים.

            התובע טוען, כי ביום 10.10.07, הוא הגיע במסגרת עבודתו עם המשאית עליה עבד למכון שטיפת מכוניות בישוב ברטעה וביקש לנקות שם את הקבינה של המשאית ולבצע טיפול נהג במסגרת עבודתו זו.

            לגרסת התובע, כאשר הגיע עם משאיתו למכון השטיפה, הוא התבקש על ידי מנהל מכון השטיפה להחנות את המשאית בצד עד שיתפנה מקום ובזמן שמשאיתו של התובע עמדה בצד, החל התובע, לגרסתו, לבצע טיפול נהג " ... ולעשות סדר בקוביות הריקות של המשאית שהיו עמוסות קודם לכן במי חמצן. תוך כדי כך נשפכו מים חמצן על רגלי וכתוצאה מכך נגרמה לי כוויה ברגליים...

            ...

            אני חלצתי באופן מידי את שאריות נעלי שנאכלו כתוצאה ממי החמצן שנשפכו עליהן, ורצתי יחף לעבר ברז המים שהיה בקרבת מקום. תוך כדי ריצה דרכתי עם רגלי השמאלית על זכוכית כתוצאה מכך נחתכתי בכף רגלי השמאלית ודם רב החל לזרום מכף רגלי." (ראה סעיף 6 תצהיר עדותו הראשית של התובע מיום 12.4.10).

2.         בהמשך תצהיר עדותו הראשית מספר התובע, כי מנהל מכון השטיפה טיפל בו ושטף את רגלו של התובע והוא זה שפינה אותו ברכב שלו למרפאה בערערה שם קיבל עזרה ראשונה והפניה לבית החולים.

3.         אלא שבתעודת חדר המיון מיום 10.10.07, שניתנה לתובע במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, נרשם שהתובע דרך על כוס עם כף רגל שמאל וכתוצאה מכך נגרם לו חתך בכף הרגל.

            אין בתעודת חדר המיון כל אזכור לתאונת העבודה מיום 10.10.07, שמתאר התובע בתביעתו, אין בה כל אזכור לכוויות ברגלו של התובע ונשאלת השאלה האם זה הגיוני שחומצה תשפך על רגלו של התובע ותגרום לו לכוויות ברגלו לאחר  שחומצה זו המיסה את נעליו, אך כל זאת לא ירשם בתעודת חדר המיון בהגיעו התובע לשם ובמקום זאת ירשמו בחדר המיון כי התובע דרך על כוס שחתכה את כף רגלו?

4.         לפי הגרסה של התובע כפי שעולה מתצהיר עדותו הראשית, הוא התבקש באותו יום 10.10.07, על ידי מנהל העבודה שלו מר דוד ברסי, לערוך טיפול נהג למשאית שכלל, בין היתר, שטיפתה וניקיונה ולכן הוא נסע לאותו מכון שטיפת מכוניות בישוב ברטעה.

5.         מר דוד ברסי לא יכול היה להעיד בבית הדין בשל מחלה קשה בה לקה, אך ביום 22.1.09, נגבתה ממנו הודעה על ידי מר גלעד צעיר -  חוקר המל"ל במסגרתה הוא סיפר לחוקר, כי לא ידוע לו מאומה על התאונה שמתאר התובע מיום 10.10.07, ובכל מקרה הנהגים אמורים לשטוף את המשאית בצינור מים במפעל המעסיק או במושב נורדיה שם יש מכון שטיפה עמו יש למעסיק הסכם התקשרות .

            מר דוד ברסי מסר לחוקר באופן חד משמעי, כי נהג משאית לא יכול לשטוף את המשאית במכון שטיפה אחר מלבד אותו מכון שטיפת רכבים הממוקם בנורדיה עמו יש למעסיק הסכם התקשרות לשטיפת רכביו.

            כאשר נשאל מר דוד ברסי על ידי חוקר המל"ל האם התובע סיפר לו שנכווה ברגלו ונחתך ביום 10.10.07, עת ששטף את המשאית בברטעה, השיב את הדברים הבאים:

" בחיים לא. הדבר היחידי שהיה זה שסיפר לי לפני כשנתיים אני חושב שהלך יחף בחצר ביתו ודרך על כוס שבורה וחתך את הרגל נעשה לו שם נזק והיו ימים שלא עבד בגלל זה. "

ביום 17.4.11, העיד לפנינו חוקר המל"ל מר גלעד צעיר ואישר את ההודעה אותה גבה ביום 22.1.09 ממר דוד ברסי.

6.         ביום 17.4.11, העיד לפנינו מר שרון קסטנבאום בנו של מר קסטנבאום, שהוא הבעלים של חברת שער כימיקלים בע"מ,  והוא גם מנהל בחברה הנ"ל וסיפר כי התובע התקשר ביום מסוים למר דוד ברסי ואמר לו כי הוא נחתך בגינה מזכוכית בכף רגלו.  בשל הלחץ  והעומס בעבודה שכנע מר דוד ברסי את התובע להגיע לעבודה ומר שרון קסטנבאום ראה את התובע מגיע כשהוא חבוש בכף רגלו.

            שבועיים לאחר החלמתו של התובע, המעסיק לא היה מרוצה מעבודתו ולכן התובע פוטר.

            מעדותו של המעסיק לפנינו עולה חד משמעית, כי המעסיק לא ידע על תאונת עבודה כלשהי שארעה לתובע ביום 10.10.07.

7.         בסוף דיון ההוכחות מיום 17.4.11, נשאל התובע על ידי בית הדין, האם זכור לו שבעבר נכנסה זכוכית ברגלו, על כך השיב התובע בצורה מגומגמת שאכן בעברו היתה כזו פגיעה אך פגיעה זו ארעה בשנת 2004 וכתוצאה ממנה הוא נחתך ברגלו הימנית בעוד שבמסגרת תביעה זו שלפנינו הפגיעה היא ברגל שמאל.

            אז הופנה התובע לרישום רפואי מתיקו הרפואי שבוצע ביום 15.4.10, לפיו התובע עבר ניתוח בעקבות רסיס זכוכית שנכנס לרגלו ובשונה מגרסתו של התובע עולה מתיקו הרפואי באופן חד משמעי, כי כבר ביום 19.1.10, הוא נותח בכף רגל שמאל   ולא בכף רגל ימין, כפי שטען בדיון לפנינו.